מחזמר: Operation Mincemeat | אופריישן מינסמיט

אמ;לק

קומדיה קורעת מצחוק המבוססת על הסיפור האמיתי, המוזר והבלתי ייאמן של המשימה הסודית המעוותת שעזרה להטות את הכף לטובת בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

מה חשבתי על ההצגה?

⭐⭐⭐⭐⭐ 5 / 5

מינסמיט הוא חגיגה לעיניים עם כאב לחיים כי לא תפסיקו לחייך ולצחוק. עם הפקה צנועה וקאסט קטן – רק חמישה אנשים בכל רגע נתון על הבמה, ההצגה הזו מצליחה להדהים, לרגש, להצחיק ולהכניס את הצופים למערבולת רגשות.

בעיני, מדובר בהצגת חובה לחובבי מחזות זמר, ואפילו יכולה להוות הצגת ״כניסה״ ראשונה לעולם מחזות הזמר, לאנשים שאף פעם לא ראו או התחברו למחזות זמר לפני.

מינסמיט התחילה מהפרינג׳ והגיע עד לבמות הכי גדולות: הווסט אנד וברודווי, וגם זכתה בפרס המחזמר החדש הטוב ביותר בטקס פרסי האוליבייה לשנת 2024.

למי מתאים?

  • אם אהבתם את המילטון, סיקס או בוק אוף מורמון
  • אם האנגלית שלכם ברמה טובה, המחזמר כולו באנגלית בריטית ודי מהיר
  • אם לא ראיתם אף מחזמר בעבר אבל אתם נהנים מקומדיה טובה
  • אם אתם חובבי היסטוריה או סיפורים שמבוססים על סיפור אמיתי
Photo: Matt Crockett

מה כדאי לדעת לפני?

העלילה מתרחשת ברובה במטה ה MI5 (השב״כ של הבריטים), בשיא מלחמת העולם השנייה. היא עוקבת אחרי צוות של סוכנים בריטים שמוציאים לפועל תוכנית קצת משונה ומשוגעת שמטרתה לשכנע את הגרמנים לפנות את כוחותיהם מסיציליה, ולאפשר לבעלות הברית להשתלט על האי האיטלקי.

הדמויות שחשוב להכיר מראש-

  • צ׳רלי – מרגל מנוסה אך חסר ביטחון באם.איי 5, חובב ביולוגיה
  • מונטי – מרגל כריזמטי שרוצה להצליח בגדול ולהשיג תהילה
  • ג׳וני – מנהל המחלקה, המפקד של צ׳רלי ומונטי
  • הסטר – המזכירה של ג׳וני, מנוסה ומבוגרת יותר משאר הפקידות במטה
  • ג׳ין – המזכירה של מונטי, אמביציונית ורוצה לקחת חלק פעיל במבצע מעבר להגשת תה לקצינים בכירים
  • איאן פלמינג – סוכן נוסף במטה, בהמשך יהיה הסופר של סדרת ״ג׳יימס בונד״

עלילת המחזמר (עם ספויילרים!)

מערכה ראשונה

ההצגה מתחילה בשנת 1943. קצין המודיעין הימי, אוון (מונטי) מונטגו, מקבל בברכה את הקהל ל-MI5, שירות המודיעין של בריטניה. הוא שר על כך שבמודיעין משרתים ״טובי המוחות״, ה"אליטה" של הצבא הבריטי, התורמים למאמץ מלחמת העולם השנייה בשיר הפתיחה "Born to Lead". קולונל ג'וני בבן מודיע לפקודיו שדרושה תוכנית אסטרטגית שתשכנע את הנאצים שכוחות בעלות הברית מתכננים לפלוש לסרדיניה ולא למטרה האמיתית (והברורה יותר) שלהם, סיציליה; כמה קצינים, כולל מונטגו ואיאן פלמינג, מציגים את הרעיונות שלהם בשיר ״God That's Brilliant״. הקצינים בטוחים שהרעיונות שלהם מבריקים, אבל ג׳וני קובע שהרעיונות לא יצירתיים ומתוכננים בצורה גרועה.

זעוף ודחוי, מונטגו נתקל בקצין חיל האוויר וחוקר הטבע החובב, צ'רלס (צ׳רלי) צ'למונדלי, שגיבש תוכנית בשם "מבצע בשר טחון". חסר ביטחון לאחר שהוטרד על ידי מונטגו ועמיתיו, הוא משוכנע שהתוכנית גרועה, והוא שר את ״Dead in the Water״. מונטגו קורא את התוכנית שלו ומזהה את הפוטנציאל הטמון בה. הוא משכנע את צ'רלס שהם צריכים לחבור יחד כדי להגיש את התוכנית לג׳וני, תוך שהוא משוויץ בכישרון ובכריזמה הטבעית שלו בשיר ״Dead in the Water (reprise)״.

בינתיים, המזכירה הסטר לגט מקדמת בברכה לצוות שלה פקידה חדשה, ג׳ין לזלי. ג׳ין מתעבת את תפקידן השולי של נשים ב-MI5 וחולמת להתקדם בדרגות לצד הגברים ("All the Ladies"). מונטי וצ'רלי מגיעים ברגע האחרון ומציגים את התוכנית לג׳וני. צ׳רלי ממלמל בחוסר ביטחון, וג׳ין נכנסת במקומו ועוזרת למונטי להסביר את התוכנית לג׳וני בשיר ״The Pitch״. לפי התוכנית, ה-MI5 ישיג גופה של גבר, ילביש אותה כקצין בריטי, וישתול עליה מסמכים ש"חושפים" את תוכניות בעלות הברית לפלוש לסרדיניה, ולא לסיציליה. אז, הגופה תוצב במקום שבו הנאצים יגלו אותה, ובתקווה – יסתמכו על המסמכים כמודיעין מהימן ויעבירו את חייליהם מסיציליה. ג׳וני סקפטי מאוד, אבל מודה שזה הרעיון ההגון היחיד ששמע ומאפשר למבצע להתקדם, כשג׳ין והסטר גויסו רשמית כתומכות במבצע; במקביל, ג׳וני מבקש מהסטר בחשאיות לחקור את מונטגו, כי הוא חושד שהוא בקשר עם אחיו איבור, מרגל של הרוסים.

ביחד- מונטי, צ'רלי, ג׳ין והסטר יוצרים רב-סרן מזויף בחיל הנחתים הבריטי וקוראים לו בשם המומצא ביל מרטין; כדי להבטיח את אמינות זהותו של ביל, הסטר מזייפת מסמכים מזהים רבים, מונטי וג׳ין מבלים יחד כדי לאסוף קבלות שיציגו כאילו ביל בילה בהצגות ומסעדות בלונדון. צ'רלי רוכש טבעת אירוסין כדי לבסס את דמותו ולהוסיף ארוסה דימיונית לדמות של ביל. אל הטבעת הם מצרפים תמונה של ג׳ין בתור ארוסתו המדומיינת של ביל ("Making a Man"). צ'רלי שם לב שמונטי מסתיר מדי פעם תיקים ומסמכים, אבל מתעלם מהחששות.

כעת כדי למצוא גופה, הסוכנים פונים למכר המפוקפק של מונטי, הפתולוג ספילסברי. ספילסברי מאתר עבורם גופה של נווד עלום שם שבלע רעל עכברים; הצוות מודאג מהשימוש בגופה ללא ידיעתם והסכמתם של קרובי משפחה כלשהם, שלא לדבר על ידיעת שמו האמיתי, אבל מונטגו עומד בדעתו שעדיף שהגופה תהיה אנונימית. ג׳וני כועס על מסע הביזבוזים של הקבוצה, אבל מודה שהיצירה שלהם אמינה. כשהכל כמעט מוכן, ג׳וני מצהיר שביל צריך לשאת מכתב מארוסתו; צ׳רלי וג׳ין מנסים לכתוב מכתב ללא הצלחה בשיר "Love is a Bird", והסטר מלגלגת על הניסיון הכושל ומספרת בעקיפין את סיפורו של אהובה, שאיבדה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומסכימה לבקשתה הנרגשת מאוד של ג׳ין שתכתוב את המכתב בעצמה ( "Dear Bill").

באותו לילה, מונטגו וצ'רלס מגיעים לסקוטלנד כדי להעמיס את הגופה של "ביל" על הצוללת HMS Seraph; לצוות הצוללת נאמר כי המיכל האטום מכיל ציוד מטאורולוגי ("Sail On, Boys"). צ'רלס חושש לגבי התוצאה, אך מונע על ידי מונטי לחגוג את השלמת המבצע. אז, הוא עד לפגישה קצרה בין מונטי לאחיו הרוסי איבור, בו הוא מגיש לו מסמכים מסווגים ("Just for Tonight"); בינתיים, לאחר שספג התקפות אויב, צוות הצוללת מוטרד לגלות על תכולת המיכל, אך ממלאים אחר פקודותיהם, ומניחים את ביל בים ליד החוף הספרדי, תוך כדי הצדעת תודה על שירותו.

Photo: Alex Harvey-Brown

מערכה שנייה

המערכה השנייה מתחילת עם תצוגת תכלית של הדומיננטיות לכאורה של הגרמנים במלחמה ("Das Übermensch"). בסיום השיר, ג׳וני ״נוזף״ בקהל על כך שהוא מריע לאויב, ובשירו "Bevan’s Update" מספר על התקדמות המבצע. הצוות ממתין לעדכון מסגן הקונסול בדרום ספרד, פרנסיס האסלדן. הוא מעדכן אותם שאכן נמצא מטוס שנפל בתאונה, אך הם נחרדים לגלות שהקורבן בתאונה הוא חייל אמריקאי חי, ששמו גם הוא ביל; הם חוששים שזה יהפוך את הסיפור של ביל שלהם, הבריטי והמומצא, לפחות אמין. רגעים ספורים לאחר מכן, הם מגלים כי גם ביל שלהם אותר, והם מורים להאסלדן לוודא שהמזוודה המכילה את התוכניות הכוזבות תגיע לידיהן של הרשויות הספרדיות הנשלטות על ידי הנאצים (״The Ballad of Willie Watkins״).

בינתיים, ג׳וני קורא לצוות למשרדו כדי לדבר על בעיה נוספת – ספילסברי עשה עבודה לא מקצועית, והגופה עלולה להזדהות כמזוייפת. מונטי מתעקש כי המבצע פועל בצורה חלקה, אך ג׳וני לחוץ ומורה על ביטול מיידי של כל התוכנית; הצוות מנסה להשיג את הסלדן בספרד, שבינתיים עובד קשה כדי לוודא שהמזוודה תגיע לרשויות, בדיוק מה שהם מנסים למנוע ממנו לעשות. צ'רלי וג׳ין ממשיכים לנסות, אבל מונטי מאמין שאין עוד מה לעשות, וכדאי פשוט להינות; הוא נעלב מג׳ין שמזכירה לו שהחוויות שעברו יחד בלונדון היו רק עבור המבצע. ג׳וני נוזף בו ומונטי מוציא את העצבים על ג׳ין, ומורה לה לחזור לתפקידה כפקידה. זועמת ומושפלת, ג׳ין מתוודה בפני הסטר שהיא כבר דמיינה את ההערצה שהיא תקבל אם המבצע יצליח; הסטר משכנעת אותה בעדינות שלא כל מי שפועל למען מטרה זוכה להכרה, אבל זה לא הופך אותן לפחות בעלות ערך, וג׳ין מודה לה (״Useful״).

הסטר רואה הזדמנות לגייס את ג׳ין למאמץ לנסות לחשוף את החשד סביב אחיו של מונטי, המרגל הרוסי, וג׳ין מסכימה לשתף פעולה. צ'רלי שוב תופס את מונטי מסתיר מסמכים, ואחרי שמונטי מתאר לו על הדרכים בהן הוא גורם לאנשים לבטוח בו, גם הוא מאבד בו אמון; בינתיים בספרד, האסלדן מנסה לשתול רמזים לכך שהבריטים ממש רוצים את התיק של ביל בחזרה, כדי שהנאצים יבינו את חשיבות המזוודה והמסמכים שבתוכה ויקחו אותה. הסטר דואגת מהמספר ההולך וגדל של המסמכים החסרים, וג׳וני מנסה להמשיך עם תוכנית הפלישה המקורית, לסיציליה ("Act As If"). בסופו של דבר, מונטי מוצא את צ'רלי, ג׳ין והסטר מחטטים בחפצים שלו; הוא מנסה להתנגד, אבל הם קוראים את המסמכים, ומגלים שהוא בעצם כותב תסריט קולנועי על המבצע ומתאר את עצמו כגיבור הסרט; הוא שם בצד את המסמכים כדי להשתמש בהם עבור התסריט, והשיחות עם אחיו, יוצר הסרטים, היו כדי לקבל את דעתו על טיוטה ראשונה ומצונזרת של התסריט. צ'רלס, ג׳ין והסטר מחליטים שמונטי חף מפשע.

ג׳וני מאשר שמה שהאסלדן עשה בספרד עבד, ואדולף היטלר עצמו הורה להעביר חיילים גרמנים מסיציליה לסרדיניה. כך, בעלות הברית פלשו לסיציליה ללא צורך בשפיכות דמים, וג׳וני מודיע למונטגו, צ'רלס, ג'ין והסטר שמבצע בשר טחון הוא הצלחה, ושחברי הצוות יקבלו את הציון לשבח הגבוה ביותר בצבא הבריטי ("Did We Do It?"). בזמן שהצוות חוגג, הם מסכמים את כל מה שהתרחש בעקבות ואחרי הצלחת המבצע: בעלות הברית מנצחות במלחמת העולם השנייה; איאן פלמינג ממשיך ליצור את ג'יימס בונד; האסלדן ועוזרו סטיב נשארים בספרד; הסטר יוזמת רומן עם ג׳וני; ג׳ין מביטה קדימה אל התקדמות הפמיניזם במהלך ואחרי המלחמה; מונטגו מביים את סרטו על המבצע, ומשחק בתפקיד הראשי; וצ'רלס ממשיך לעשות עבודה מסווגת עבור MI5. כל זה מסופר בשואו גדול בשיר ״A Glitzy Finale". כשג׳וני מסיים לספר את אירועי המבצע לממונים עליו, הם תוהים מי באמת היה האיש המכונה ביל מרטין; לקהל נאמר שבסופו של דבר, הוא זוהה כגנן בשם גלינדור מייקל, ושבעיירה הואלבה בדרום ספרד אליה נמשה הוקמה אנדרטה לזכרו, בה כתוב – ״גלינדור מייקל, שרת במלחמת העולם השנייה בתור רס״ן ביל מרטין, האיש שלא היה״.

נאמנות למקור

אם אתם חנונים של היסטוריה או סתם סקרנים כמוני, בטח תהיתם – כמה ההצגה נאמנה למה שקרה במציאות?

ובכן מבצע בשר טחון, או מבצע קציצה, היה מבצע אמיתי שהתרחש ב1943, כחלק משרשרת של מבצעי הטעייה בשם מבצע ברקלי, שמטרתם הייתה ליצור הטעייה מספיק משכנעת כדי שהנאצים יסבו כוחות מסיציליה לסרדינייה ויאפשרות לבעלות הברית להשתלט על סיציליה.

צ׳רלס קולמונדלי ואוון מונטגו היו שניהם סוכנים אמיתיים ב-MI5. בספטמבר 1942, מטוס בריטי התרסק בגיברלטר עליו היה קצין עם מסמכים מסווגים. כשבחנו את המסמכים בחזרתם לבריטניה הם גילו שהם לא נפתחו. המקרה הזה שתל אצל צ׳רלי את הרעיון – מה אם הם כן היו פותחים את המסמכים? ומה אם המסמכים יתנו להם מידע כוזב?

צ׳רלס ומונטגו חברו יחד להוציא את המשימה לפועל. מונטגו אכן פנה לחברו הפתולוג סיר ברנרד ספילסברי כדי להתייעץ בנושא הגופה. הם ביקשו גופה שמתה בטביעה, אבל ספילסברי שכנע אותם שאין צורך בכך. מי שאיתר בסופו של דבר את הגופה היה חוקר מקרי המוות בנטלי פרצ׳ס.

מאותו רגע, צ׳רלס ומונטגו החלו בהמצאת הדמות, בדומה למתואר בהצגה. הם אספו קבלות, יצאו לבילויים, קנו טבעת אירוסין וגם צילמו את הפקידה ג׳ין בתור ארוסתו של ״ביל״.

ג׳ין לזלי בתור הארוסה שלא הייתה, בתמונה שהושתלה על גופתו של ״ביל מרטין״

לגבי מכתב האהבה בין הארוסה הדימיונית לביל, מקורות מסוימים אכן מזהים את הסטר ככותבת המכתב, אך אחרים מזהים פקידה נוספת מ MI5, פדי בנט.

כדי להעביר את גופתו של ״ביל״, הצוות אכן יצר ״תרמוס״ כדי לשמור את הגופה במצב סביר לפני שתגיע לחופי ספרד. את המיכל הם מילאו בעשרה קילו של קרח יבש ושלחו לדרכו בצוללת.

העיר הואלבה בדרום ספרד נבחרה כיעד בגלל ריבוי הקצינים הגרמניים באיזור וגם סגן הקונסול הבריטי, פרנסיס הסלדן, עליו סמך מונטגו לשמש כאיש הקשר בספרד.

הגופה של ביל נמצאה על ידי דייג ספרדי יום אחרי ששוחררה על ידי הצוללת. בתסריט שתוכנן מראש, הסלדן יצר קשר עם הבריטים בדרך תקשורת לא מוצפנת כדי שהגרמנים ישמעו שמדובר במסמכים שאסור שיגיעו לידיים שלהם. המסמכים אכן הגיעו לידיהם של הקצינים הגרמנים הבכירים במדריד ומשם לגרמניה.

ב-14 במאי 1943 פגש האדמירל קרל דוניץ את היטלר. הוא התייחס למסמכים הבריטים שנמצאו. בעקבות כך, היטלר הכריז כי יש להגן על יוון, סרדיניה וקורסיקה. עד סוף יוני הוכפל כוח החיילים הגרמניים בסרדיניה ל-10,000, כאשר גם מטוסי קרב התבססו שם כתמיכה. בנוסף, ספינות טורפדו גרמניות הועברו מסיציליה לאיי יוון כהכנה.

ב-9 ביולי פלשו בעלות הברית לסיציליה במבצע האסקי. במשך זמן לא מבוטל לאחר הפלישה הראשונית, היטלר עדיין היה משוכנע שמתקפה על סרדיניה והבלקן קרובה, ועד שהפיקוד הגרמני הבין את הטעות, היה מאוחר מדי לעשות שינוי.

סיציליה נפלה ב-17 באוגוסט, לאחר שכוח של 65,000 גרמנים ניסה לעצור 400,000 חיילים אמריקאים ובריטים ללא הצלחה.

לאחר המלחמה

מונטגו וצ׳רלס קיבלו שניהם אותות הכבוד הגבוהים ביותר של הצבא הבריטי.

ב1950 בכיר לשעבר בקבינט הבריטי כתב רומן פיקטיבי המבוסס על הסיפור של מבצע קציצה. בעקבות כך החליטו הבריטים לפרסם לציבור את תולדות המבצע.

במהלך סוף שבוע אחד כתב מונטגו ספר המתאר את תולדות המבצע בשם ״The Man Who Never Was״, שנמכר בשני מיליון עותקים. שירותי הביטחון לא נתנו למונטגו חופש מוחלט לחשוף פרטים מבצעיים, והוא גם הקפיד לטשטש את "הרעיון של תוכנית מאורגנת של הונאה אסטרטגית… כאשר בשר טחון מוצג כהתפרעות חד פעמית". בשנת 1977 פרסם מונטגו את ״Beyond Top Secret U״, האוטוביוגרפיה שלו מתקופת המלחמה, אשר סיפקה פרטים נוספים על מבצע בשר טחון.

מונטגו הצהיר כי הגופה שוחררה בתנאי שזהותו האמיתית של האיש לעולם לא תיחשף. עם זאת, בשנת 1996, רוג'ר מורגן, היסטוריון חובב מלונדון, חשף ראיות במשרד הרישום הציבורי לכך שזהות הגופה היא אדם וולשי בשם גלינדוור מייקל. גלינדוור היה יתום מאב ואם שהתגלגל ללונדון. ללא בית, כסף או חברים. הוא התגורר ברחובות ובסופו של דבר מת מהרעלה על ידי רעל עכברים, ככל הנראה מאוכל שאסף מהרחוב.

עם זאת, סיפורו הטרגי של גלינדוור נגמר באות גבורה וכבוד, ותרומה משמעותית לניצחון במלחמת העולם השנייה.

אם הגעתם עד לפה, תודה שקראתם!
אשמח שתכתבו לי בפייסבוק או באינסטגרם מה חשבתם על ההצגה, על הפוסט הזה או כל מחשבה אחרת על מחזות זמר.

פוסטים מומלצים